ניתוח גרפולוגי: מיהי אשת המסתורין שכתבה את המכתב שראש הממשלה שיתף במסיבת העיתונאים?
מה עבר בראשה של אשת חייל המילואים, כיצד ניתן להסביר את הסתירה בין המילים המחזקות לבין תחושותיה בפועל בזמן חיבור המכתב, ומה הדבר לו היא הכי זקוקה # גרפולוג שופך אור על התעלומה
מי שכתבה את המכתב לגדוד 9220 אומנם ניסתה לחזק במילותיה, אך גם לה לא תזיק טפיחת עידוד על השכם.
יש הבדל משמעותי בין הדרך בה אנו קוראים מהדף לבין מה שכתב היד מספר לנו על אישיותו של הכותב. כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הקריא במסיבת העיתונאים שקיים ביום ראשון את המכתב של גדוד 9220 שנכתב בידי אשת חייל מילואים, הוא לא יכול היה לדעת מה מסתתר מאחורי האותיות והמילים. ולא, זה לא כתב היד של רעייתו שרה.
גרפולוגיה זו תורת כתב היד שעל פיה ניתן לפענח את האישיות והאופי של הכותב/ת. מניתוח כתב היד של אשת חייל המילואים שכתבה את המכתב עולה המקום של חשיבות הפרטיות, ולכן מעט מפתיע שדווקא היא כתבה מכתב שקיבל ביטוי כה פומבי.
ניתן לאבחן שמדובר באישה פרקטית שצריכה לדעת את כלל הנתונים עד הפרט האחרון. היא ניחנה בחשיבה ריאלית, שנותנת לה את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל. כשהיא רוצה לדעת משהו, היא "תשב על הווריד" עד שתדע, וגם תסיע את דעתה כשמשהו לא נראה מתאים או כשצריך לשנות.
ניתן לראות שיש לה ביקורת פנימית. היא חווה לבטים וקונפליקטים שאיתם היא מתמודדת ביומיום, ולכן חשוב שברגע שבעלה יחזור מהמילואים, עליו להעניק לה הרבה תשומת לב ופיצוי בהתאם.
שני דגשים מעניינים שקפצו לנגד עיניי: המרחקים הגדולים בין המילים, והמרחקים הקטנים בין האותיות, חלקם אינם סדירים.
מרחקים בין המילים. אפשר להבחין בגודל המרווחים שבין המילים שנכתבות בכתיבה מהירה. הכותבת נאבקת במעצורים חברתיים, הרגש מווּסת על ידי ההיגיון, וכך היא מדברת במושגים מופשטים. הדבר יכול להעיד על היווצרותה של תחושת בדידות מסוימת, כמו גם חשיבות, כאמור, בשמירה על פרטיותה.
המרחקים בין האותיות. מעידים על התנהגות חיצונית מרוסנת דרך ביקורת של ההיגיון. אחריות מול עולם רגשי שאותו היא מנסה לווסת, תחושת קיפוח, חקרנות וריכוז.
נתרכז במילים עצמן, כי יש להן משמעות סובייקטיבית.
שימו לב להבדל בין המילה "מבקש", למילה "למסור". במילה "מבקש" יש רווח קל בין האותיות. במילה "למסור" האותיות צמודות. כנראה שבצורה לא מודעת היה לכותבת חשוב יותר למסור את המכתב מאשר "לבקש".
שימו לב למילה "חולשה". דווקא דרך כתיבת המילה הזאת משדרת חולשה, שהרי המילה הייתה צריכה להירשם כשכל אות עומדת בזכות עצמה, ובפועל האות למ"ד נשענת על האות ו"ו כאילו נגמר לה הכוח, ואז האות שי"ן נשענת על האות ה"א בכוחותיה האחרונים, דוחפת את האות ה"א קדימה.
שימו לב למילה "מאוד חזקים". המילה "מאוד" קטנה ומרוחקת מול המילה "חזקים", שהיא יותר גדולה. ואם אנחנו באמת חזקים, למה צריך לתקן ולחזור עם העט על האות “ז”?
שימו לב למילה "להכריע". האות האחרונה עי"ן עולה למעלה כמו משאלת לב. אם האות עי"ן הייתה יורדת למטה כמו האות כ"ף סופית או קו"ף, הדבר היה מסמל את החיבור לשורשיות ולמעשיות.
לסיכום, גם הכותבת צריכה טפיחה על השכם, ולא רק בגלל שהסכימה לכתוב את המכתב, אלא בגלל שהפרטיות שלה מאוד חשובה לה. כאן המקום לציין שזהו אבחון ראשוני שנסמך על מספר מילים מצומצם ומתמקד בכמה נקודות שעלו מתוך כתב היד, ואין לראות בו כאבחון מקיף.