ידעתם שקוריאה הדרומית עקפה את ישראל בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח? ישנו מחסור במהנדסים/ות. בדירוג של global innovation index ישראל ירדה מהמקום ה- 14 למקום ה 22 בעולם. לכן יש להשקיע בעבודת צוות בין משרדית, חינוך ליותר בתחום המדעים מדויקים, והמשך תקצוב המדינה בפרויקטים כמו "חממה"
.
מדינת ישראל לאורך שנים מתמידה ביכולת שלה להקים חברות סטאר טאפ. הרבה דובר על החדשנות, החוצפה והיצירתיות של חברות ההי טק הישראליות. בין האקזיט של הוויז לדיסק קון קי מסתתרות חברות חדשות שמתכוננות לעשות את האקזיט הבאה!
בסופו של דבר האקזיט מוכרע גם בשיווק שלו ובעיקר עד כמה הרעיון ישנה את דרך התנהלותם של "ההמונים" , עד כמה יהיה כלכלי ורווחי לקרן הון סיכון שתמכה בו ושבעתיד יהפוך את החיים לקלים על פני כדור הארץ.
שנת 2015 הייתה שנה שבה חברות טכנולוגיה ייצרו אקזיט בקצב גובר בארץ. למרות זאת נתונים מראים כי קוריאה הדרומית עקפה את ישראל בהוצאה לאומית למחקר ופיתוח. כמו כן חברת innovation index in global הורידה את ישראל מהמקום ה- 14 למקום ה 22 בעולם בדירוג. הדבר מורה על האטה בצמיחה של הענף.
קביעת חזון ומדיניות ארוכות טווח מטעם המדינה, אשר תתחיל כבר בחינוך בבתי ספר למצוינות טכנולוגית, עידוד השקעות של המדינה דוגמת הרשת לחדשנות, קידום רעיונות מצד "המדען הראשי" ומיסוי מופחת יכולים לעודד את הצמיחה בהון אנושי איכותי ומחויב.
כדי שזה יקרה יש צורך בעבודת צוות משותפת של כלל משרדי הממשלה. אין ספק שהיום בחודש פברואר 2016 יש שר חינוך שמכיר בחשיבות יזומות וטכנולוגיה, יש שר כלכלה שאומנם הוא ראש ממשלה שנראה כי הוא מחויב לעניין.
המטרה היא להביא את כל הגורמים לעבודת צוות תחת שולחן אחד שבה יקבעו חזון אחיד לדורות הבאים בראיה של "העם היהודי הוא אור לגויים" ומתוכו יגזרו יעדים ומטרות. עבודת צוות משותפת וויתור על אגו בין משרדי הממשלה, עובדי המדינה, האקדמיה, ארגוני העצמאים וההסתדרות הם אלה שיכולים לעזור בצמיחה מתחדשת תמידית של המשק הטכנולוגי. יש להשקיע במשק הטכנולוגי כמו שמשקיעים בצבא הן בצד ההגנתי והן בצד ההתקפי. זאת הדרך הטובה ביותר להילחם ב-BDS.
על ההנהלה ומחלקת משאבי אנוש בחברות ההי טק מוטלת האחריות להוציא את העובדים לכנסים וימי השתלמות. ומצד שני להביא את הלימודים אל העובדים/ות הביתה לחברה. לדוגמא להזמין קורס של שיווק לעובדים/ות לתוך החברה. אומנם העלות גבוה אבל אם זה מה שיגרום לכך שהועבדים/ות ידעו לשווק את החברה טוב יותר הרווח הכספי יכול להיות במיליוני דולרים או יורו. יש להכניס מרצה בתחום "מיומנות הרכות" במיוחד כשמדובר בעובדים/ות שפחות מצטיינים במיומנויות של תקשורת בין אישית. חברת היי טק שתשקיע יותר בפיתוח עובדיה תהנה מעובדים/ות יותר מרוצים/ות, נאמנים/ות.
מנהלים/ות בכירים בחברה צריכים לחבר בין העובדים/ות הבכירים הבכירים/ות לאקדמיה כך שמצד אחד סטודנטים ילמדו על התפתחויות טכנולוגיות ועולם ההי טק "הד הוק" ומצד שנים המרצים מטעם החברה יוכלו להכיר סטודנטים/ות עם פוטנציאל ורצון להצלחה ולגייס אותם כבר בשלבי הלימודים לעבודה. חיבורים אלה יקרו עם תהיה עבודת צוות משותפת בין חברה טכנולוגית פרטית לבין האקדמיה.האקדמיה על שלוחותיה, על המכללות והאוניברסיטה מוטלת האחריות להזמין מרצים אורחים של חברות טכנולוגיה על בסיס קבוע לקורסים בתחום.
מנהלים/ות בבתי ספר יש אוטונומיה להביא מרצים בתחומים מגוונים. כדאי מאוד לרתום אותם לאותה מטרה. כבר בחטיבות בינים ובתיכונים להביא מנכ"לים שיספרו סיפורי השראה והצלחה. אסור להסתפק רק בשילוט שבה נכתב על חדשנות כמו עגבנית השרי, או זוכת פרס נובל לכימיה עדה יונת.
מנהלים/ות ובכירים בחברות הסטאר אפ לרוב הם צעירים שצריכים לייצר בעצמם צוותי פיתוח מצוינים ומחויבים למטרה משותפת. צוותים שבהם יש רמת ביצועים גבוה והם ממוקדי מטרה , הם בוטחים בעצמם ויכולים להיות רגועים יותר גם תחת לחץ ובסופו של יום להפוך לצוות מנצח.
סדנאות עבודת צוות לפיתוח צוותים מתאימות מאוד ברגע שצוות לא מצליח להתגבש מבחינה חברתית. הדבר דומה למצב שזוג צריך לבחור בייעוץ כדי לפתור בעיות שכרגע הם לא יכולים לפתור בעצמם. לימוד על חשיבות של צוותים ועל ביצועים בלתי נתפסים יכול לתת "דלק רוחני" לצוות שלך.